יום ראשון, 3 ביולי 2011

נרתיקופסית כמו של עינבלית- הדרכה

בשנה שעברה הכנתי לצוות בגן של ניצן מתנה קטנה. גם השנה תכננתי המון תכנונים. אבל הנרתיקופסית של עינבלית שבה את ליבי. אני חושבת שמה שהכי קסם לי בהדרכה הזאת, זה שאפשר לתפור נרתיק בלי שתי שכבות שמסתירות את התפרים וזה עדיין בסדר :-). מאחר והייתי צריכה לתפור תשעה כאלה, חיפשתי לי דרך קצרה עד כמה שאפשר, והנרתיקופסית של עינבלית נראה לי בהחלט מתאים. התוצאה הראתה לי עד כמה הוא באמת התאים. (ת'אמת? לא הצלחתי להחליט אם נרתיקופסית זה זכר או נקבה). אגב, לחיצה על התמונה מגדילה אותה ומאפשרת התבוננות בפרטים הקטנים.

בבית היתה לי חתיכה שעוונית. כלומר, אני חושבת שזה מה שמכנים שעוונית. פעם שעוונית היתה מפה עבה נורא עם שכבה שעירה מתחת. מה שאני קניתי היה חיקוי עלוב לזה, שכבה דקיקה של פלסטיק עם שכבה שעירה עוד יותר דקה ש(בקושי) צמודה אליה. נו, שויין, הגעתי לגיל שבו כל הזמן אומרים שפעם היו דברים טובים יותר...
בכולופן, מקריאה בפורומים הבנתי שתפירה על שעוונית יכולה להיות בעייתית אם אין רגל תפירה מתאימה. תכננתי את התפירה ככה שאתפור רק בצד השעיר או על הרוכסן, וכך אתחמק מהצורך להתמודד עם הפלסטיק המחליק.


חומרים לנתיקופסית אחד שמידותיו בערך 19X6X8
רוכסן באורך 25 ס"מ
מלבן שעוונית בגודל 27X30 ס"מ.
2 מלבני שעוונית בגודל 6X5 ס"מ.

מה עושים?
ראשית מקפלים את המלבן לרוחב. מתקבל מלבן בגודל 27X15. את הקיפול מסמנים משני צידיו על ידי חיתוך קטנטן במספריים באורך של 1-2 מ"מ. לסימן הזה נזדקק מאוחר יותר.


פותחים את הקיפול מניחים את השעוונית כשצידה המודפס כלפי מעלה. על הקצה שאורכו 27 ס"מ מניחים את הרוכסן הפוך. כלומר שהצד של הסוגר שלו מונח ונוגע בשעוונית. ממקמים את הרוכסן כך שנשאר רווח של ס"מ אחד בכל צד בין קצה הרוכסן ובין שולי המלבן.

מחברים בסיכות את הרוכסן לשעוונית ומקפידים החיבור יעשה רק בחלק העליון של הרוכסן. הסיכות משאירות חור ולכן מותר לנעוץ אותן רק בחלקים שיהיו בסוף בתוך הנרתיקופסית ולא בחלק החיצוני שלו.
בעזרת רגלית של רוכסנים תופרים את הרוכסן. 
מוציאים את הסיכות ומיישרים את המלבן ועוברים עם הציפורן על הקיפול. זה היה תחליף לגיהוץ, כי לא ידעתי אם אפשר לגהץ שעוונית וממש לא בא לי לנסות.

ומקפלים את המלבן כשהצד הצבעוני בפנים. מניחים את הרוכסן על הקצה הנגדי של המלבן. על מנת שהקיפול יהיה מדוייק מניחים את השוליים הצדדים זה על גבי זה.
מצמידים בסיכות את הרוכסן למלבן. גם הפעם מקפידים שהסיכות ידקרו רק את החלק של הרוכסן ולא מעבר לו. 

פותחים את הרוכסן לפחות עד החצי ותופרים בזהירות. כשתופרים רוכסן רחוק מהשוליים שלו, תמיד נתקעים כשמתקרבים ללשונית שלו. כדי לתפור ישר ולצלוח את הצ'ופצ'יק בשלום צריך לעצור את התפירה המרחק של 1-2 ס"מ מקצה  הלשונית. להכניס את המחט עמוק עד הסוף ולהרים את הרגלית.
עכשיו אפשר בזהירות להזיז אחורה את הלשונית של הרוכסן, להוריד בחזרה את הרגלית ולהמשיך לתפור את הרוכסן עד הסוף.

השלב הבא הוא שתי הלשוניות משני הצדדים שמקלות על הפתיחה והסגירה של הרוכסן.
לוקחים את אחד המלבנים הקטנים. מקפלים אותו לאורכו כך שמתקבל מלבן של 6X2.5. מעבירים את הציפורן על הקיפול כדי להדגיש אותו.

פותחים את המלבן ומקפלים את שני הצדדים פנימה למרכז.

את המלבן שנוצר מקפלים לרוחב ובמקום לתפור מדביקים את השוליים שלו בחתיכת סלוטייפ קטנה. כמובן שאפשר לתפור תפר יפה, אבל אני חיפשתי קיצורי דרך.

מקפלים כנ"ל גם את המלבן השני.
.

חוזרים לנתיקופסית. את הגליל שהתקבל עם תפירת הרוכסן משטחים כאשר הרוכסן חופף לקו האמצע של המלבן. את הקו הזה סימנו בהתחלה בעזרת שני פיקים קטנים גזורים ככה קל לנו לדייק בקיפול.
מצמידים את שני הצדדים בעזרת סיכות ומקפידים שהחורים יהיו רק בס"מ הקרוב לשוליים, שזה החלק שיהיה מעבר לתפרים. את הרוכסן מצמידים בנתיים בעזרת אטב.

משחררים את האטב ומכניסים בין הרוכסן לבין הצד השני את אחת הלשוניות הקטנות. כאשר החלק המודבק קרוב לקצה.

מניחים את הרוכסן על הלשונית ומאחר שאי אפשר לנעוץ שם סיכות מצמידים אותו בעזרת מהדק משרדי.  
תופרים לאורך הצדדים במרחק של ס"מ מהשוליים. מקפידים שהתפר לא יעבור על הסגר של הרוכסן, אחרת המחט תישבר (מנסיון )-: ).

כל התפרים עד עכשיו נעשו בלי חיזוקים. פשוט תפר אחד מההתחלה ועד הסוף בלי לתפור קדימה ואחורה כדי לחזק את התפר.
קיבלנו נרתיק שטוח שכדי להפוך אותו לקופסית צריך לעשות לו בוקסינג (התקפסות?)
איך עושים בוקסינג? ככה-
בעזרת ציפורן מדגישים את הקיפולים בשני הצדדים.

מקפלים את הפינה כך שהקו שכרגע סימנו חופף את התפר. מצמידים בעזרת סיכה. מקפידים שהסיכה תהיה קרובה לפינה.

מקפלים גם את הפינה הצמודה ומקפידים ששתי הפינות תהיינה מקופלות לאותו כיוון. רצוי- בניגוד לתצלום- שהקיפול לא יפנה לצד של הרוכסן אלא דוקא לצידו השני.

לקפל גם את שתי הפינות האחרות באותה דרך.
על כל קיפול מסמנים את קו התפר ברוחב 6 ס"מ. מאחר ותפרתי כמה נרתיקים פשוט הכנתי לי משולש קרטון שצלעו הארוכה היא 6 ס"מ, הנחתי אותו על כל פינה וסימנתי את הקו. כשעושים נרתיק אחד אפשר פשוט למדוד בערך 3.5 ס"מ על כל קיפול ולחבר ביניהם צלע של 6 ס"מ.


על הקווים המסומנים תופרים תפר. את התפר הזה תפרתי עם חיזוק. כלומר, תופרים 3-4 תכים, תופרים אחורה עד ההתחלה ושוב תופרים קדימה עד הסוף. בסוף שוב חוזרים ותופרים אחורה 3-4 תכים ושוב קדימה עד הסוף. התפירה קדימה ואחורה מחזקת את התפר ומונעת ממנו להפרם. כל התפרים עד עכשיו חוזקו על ידי תפר אחר שנתפר עליהם בניצב להם ולכן לא היו זקוקים לחיזוק.

אחרי שתופרים את התפר בארבעת הפינות, גוזרים את הפינות במרחק של ס"מ מהתפר.

כל מה שנותר זה להפוך את הנתיקופסית. במקום גיהוץ אפשר לעבור עם הציפורן על הקיפולים כדי "להעמיד" אותו. אפשר ורצוי לתפור תליון קטן לקצה הרוכסן. (חשוב לא לחבר את התליון עם טבעת מתכת כי טבעת תפתח ותתלש מהר מאוד.)
















3 תגובות:

  1. איזו השקעה, גם בתפירה וגם בהדרכה. והתיקקופסיות ממש חמודות.

    השבמחק

רקע לבלוג

/