נועם סופסוף הולך לגן. שלוש וחצי שנים החזקנו אותו קרוב ללב ולא שחררנו אותו. הוא היה עם רמי בבית ונהנה, אבל בשנה האחרונה הוא כבר רצה ללכת לגן. איכשהו חיפשנו, התלבטנו, דחינו וכבר נגמרה שנת הלימודים. כך באחד בספטמבר הוא התייצב לו בשערי הגן וקצת בכה כדי לעשות לנו נחת.
עכשיו הוא מבלה לו את היום יחד עם 32 (!?) ילדים נוספים. באחת וחצי הגננת משכנעת אותו לא להרדם כי תיכף-אמא-באה. הוא חוזר הביתה עייף ומרוצה. ופה ושם פתאום נזכר בדברים שאמרו או עשו בגן. פתאום הבקרים שלי פנויים, בעיקר בגלל שנועם מתעקש לקום מוקדם כך שכולנו יוצאים לגן מוקדם. (בשנה שעברה באופן קבוע בבקרים עמדתי מבויישת בשער הגן של ניצן וצלצלתי שיפתחו לי). גם הימים החופשיים שלי הם באמת חופשיים (לא שאני מצליחה לעשות בהם יותר מהימים בהם נועם הסתובב פה בין הרגלים.)
עכשיו צריך להכין שני תיקי אוכל וסוגית שקיות האוכל שוב עלתה. אני יודעת שזה גובל בפלצנות, אבל ניסיתי למצוא תחליף לשקיות הניילון החד פעמיות. זאת פלצנות כי כמות שקיות הניילון מהסופר שאני צורכת ביום היא גדולה. ולא שקיות הסנדוויצ'ים הקטנות הן אלה שתעשנה את ההבדל.
בשנה שעברה שלחתי את הסנדוויצ'ים של ניצן עם שקית רב פעמית של ניקול. אני לא בטוחה שזה יותר אקולוגי. מעבר לזה אני חוששת ששקית שרוטה שעברה הרבה נקיונות מצליחה לזהם את האוכל בכל מיני דיאוקסינים ורדיקליים חופשיים. גם קופסת אוכל לא נשמעת לי פתרון אקולוגי במיוחד. הרי כמות הפסלטיק שבה היא עצומה. הקופסה מיובאת כלומר נצרך דלק רב וזיהום אויר כדי לייבא אותה. אז אם כבר פלצנות, לפחות שיהיה לה כיסוי.
בשיטוטים באינטרנט מצאתי המון הדרכות על שקיות אוכל רב פעמיות. כבר הכנתי חלק מהחומרים, כבר הורדתי הסברים וגזרות, אבל עד היום לא טרחתי להוציא את המכונה ולתפור.
לפני שבוע בערך נתקלתי
בהדרכה הזאת ונדלקתי. יש שם לינק לרשומה אחרת עם כל מיני
סוגי מיכלים. אמנם אין לי כרגע במלאי קופסאות פלסטיק, אבל הצטברו אצלי הרבה מיכלי קרטון של שני ליטר חלב . השתמשתי בהם כדי ל
יצור ארוניות לבית הקטן בגינה. מכמה הכנתי קופסאות למשחקים של הילדים, אבל הן המשיכו להערם כי לא היה לי לב לזרוק אותן. כך מצאתי פתרון אקולוגי להפליא. גם מיחזור של אריזה, גם חומר עמיד לנוזלים ומן הסתם בטוח מאוד למזון. קופסה עמידה ברחיצה ומה שהכי חשוב בעיני, הסנדוויץ' והאוכל לא נמעכים בתיק תחת כובדו של בקבוק השתיה. (אני יודעת שיש לבקבוק כיס מיוחד, אבל לילדים נורא קשה להוציא ולהכניס לבד את הבקבוק לכיס).
הקופסה הבאה מתאימה בדיוק לסנדוויץ' אחד חתוך לשנים.או לסנדוויץ' ממש קטן.
לוקחים מיכל חלב של שני ליטר (או כל מיכל דומה בעל בסיס רחב).
בעזרת סכין חיתוך מסמנים מאוד מאוד בעדינות קו בגובה 4.5 ס"מ מהתחתית על כל הדפנות. חשוב להקפיד שהקווים יפגשו ויצרו קו רציף באותו גובה..
גוזרים את 4 הפינות מלמעלה ועד הקו המסומן. במיכל שאיתו עבדתי יש בעיה כי פינה אחת קצת "מעוכה", אבל אפשר להתגבר ולקפל אותה כדי לגזור קו ישר.
מקפלים פנימה את הדפנות בגובה 4.5 ס"מ מהבסיס לאורך הקו המסומן אחר כך מקפלים החוצה.
על כל דופן מציירים קשת בגובה 7-8 ס"מ ובסיסה על כל רוחב הדופן. אני הכנתי לי תבנית ובעזרתה ציירתי על כל הדפנות.
גוזרים את הדפנות לאורך הקשתות (זה נכון בכלל להגיד
לאורך הקשתות?) נוח מאוד לגזור כל דופן כשהדופן מימין לה מקופלת ולא מסתבכת בין האצבעות.
מנקבים חור בקצה אחת הקשתות.
לתוך החור משחילים גומיה של קוקיה. קושרים בלולאה ומחזקים את הלולאה עם טיפה של סופרגלו. מומלץ להשתמש בגומי מאיכות טובה שלא יאבד מהגמישות שלו אחרי כמה פעמים. לנו יש גומיות מעולות של Life מהסופר פארם.
E' voila, יש לנו קופסת אוכל
אפשר להכין קופסאות בכמה גדלים. קופסה גדולה תתאים לפרי שלם.
מהדפנות שגזרתי שמרתי לי את החלקים עם "כתמי פרה". זה קרטון חלק שאפשר להשתמש בו לתגיות או כרטיסים קטנים.
עכשיו רק צריך לדאוג שכשהם חוזרים הביתה דרך גיסתי, שלא ישאירו שם את הקופסאות.
שתהיה שנה טובה לכולנו.
ו
