יום שני, 23 באוגוסט 2010

צבעי ידיים

   מכל עבודות היצירה, הפעילות הכי הכי אהובה על הילדים היא צביעה בצבעי ידיים. אין כמו להתלכלך ולמרוח את כל הגוף בצבעים. זה כיף, זה יצירתי, זה חשוב, זה עוזר להתפתחות. אפילו האחות בטיפת חלב הזכירה שעיסוק בצבעי ידים יכול לעזור לנועם להתמודד עם הגמילה מהחיתול. אז איך זה ששלושת הקופסאות שקניתי החזיקו מעמד יותר משנתיים :-(.
איכשהו אני תמיד מצליחה למצוא סיבה למה לא לצבוע היום בצבעי ידים. למרבה המזל לפעמים אני מצליחה להתעלות על עצמי ועושה להם את היום.

בהתחלה הם רק מערבבים צבעים, מגלים את הירוק ואת הכתום.
אחר כך מתחילים לחרוץ צורות בתוך העיסה שהולכת ונערמת מעל הניר.

אבל האקשן האמיתי מתחיל רק כשכל הצבעים הופכים למין זפת שחורה זרחנית. או אז העיניים נדלקות.

והיצירתיות מתחילה לפרוח



זה נהיה מעניין יותר מרגע לרגע.

מזל שאפשר לרחוץ אותם בחוץ לפני שנכנסים הביתה לאמבטיה.
 הדלי, אגב, הכיל מים וסבון כלים P-: .

נראה שההתעסקות בנקיון אחרי היצירה לוקחת יותר זמן מאשר היצירה עצמה. מה גם שהצבע הכחול היה צבע עמיד למדי שגם אחרי המקלחת משווה להם מראה כחול חולני כלשהו.
כשרואים את התמונות אני בטח מצטיירת כאמא שנטי כזאת שנותנת לילדים שלה להנות ולהתלכלך ולא מתרגשת מזה בכלל. בתאוריה זה נכון, אבל ברגע האמת אני חופרת להם בפולנית צחה עם לא-למרוח-על-הגוף או עם למה-את-מקלקלת-את-הציור-עם-המריחות וכמובן למה-כל-כך-הרבה-צריך-לקחת-מעט-צבע-בכל-פעם. אני עובדת על עצמי קשה ומזכירה לעצמי שבצבעי ידיים אין תוצר סופי שתולים אותו אלא יש הנאת התמרחות צרופה. ההתעסקות בצבע היא העיקר. זה לא קל, זה עולה לי בבריאות, אבל אני משתפרת. לכן בפעם הנ"ל הצלחנו לגמור את הצבעים והבטחתי לילדים שאני אכין להם צבעים חדשים.

גיגול מהיר גילה שהמתכון הנפוץ לצבעי ידיים מבוסס על קורנפלור, ואצלי כזכור יש רק קורנפלור אינסטנט. בסוף מצאתי מתכון שמבוסס על קמח שלא צורפו לו הוראות הכנה. אחרי נדנודים בלתי פוסקים של ניצן גם הכנתי אותו.

המתכון די פשוט:
כוס אחת קמח
שתי כפות מלח
3 כוסות מים.

הוראות הכנה:
מכניסים לסיר את הקמח והמלח. מוסיפים לאט תוך כדי בחישה את המים ומערבבים היטב עד שמתקבלת בלילה חלקה.
אחר כך מעמידים את הסיר על להבת הגז ומבשלים תוך ערבוב מתמיד. (אם יש מטרפה עמידה לחום זה קל יותר). מהר מאוד מתחילים להופיע מעין גושים דביקים בבלילה וצריך להמשיך לבחוש. כאשר כל הבלילה הופכת סמיכה דיה, מכבים את האש וממשיכים לבחוש עד שהבלילה סמיכה ואחידה.
מניחים את הסיר בצד להתקרר, בוחשים שוב, מחלקים לכלים ומוסיפים צבע מאכל.

אני משתמשת באבקת צבע מאכל, לכן חשוב להמיס אותה בכמה טיפות מים לפני הערבוב עם הבלילה.
המרקם של הצבע יצא רך יותר מהצבעים הקנויים, כנראה שהייתי צריכה לבשל אותם קצת יותר. הצבעים, תודה לאל, היו הרבה פחות תוקפניים.

ההתחלה היתה עדינה למדי. נועם חיקה את השכן שהצטרך אלינו ושניסה בכל מאודו לצייר מבלי להתלכלך.

ניצן ישר הלכה בגדול על כל הדף (4 עמודי A4 מודבקים זה לזה שהונחו על שולחן רטוב).


 כשהדף התמלא קילפנו אותו מהשולחן וניצן עברה לדף הבא. היא ציירה לבבות ופרחים בצבעים המרוחים.

גם נועם לא נשאר מאחור צייר ומרח וסיפר סיפורים.

כשהדף השני של ניצן התמלא היא פשוט מעכה אותו, הוסיפה אליו את שאריות הצבע שנותרו ובנתה לה ערימת ג'יפה אותה היא יכלה לפסל כרצונה.
הפעם הצלחתי שלא להעיר יותר מידי הערות. הילדים מצידם הצליחו לכבד את הבקשה שלי שלא למרוח את הגוף. הנקיון היה מהיר והצבע ירד מהידיים בלי להשאיר עקבות.
למחרת קנינו בסופר קורנפלור אמיתי. אבל אני חוששת שהחופשה תיגמר לפני שנעשה בו שימוש כלשהו.










7 תגובות:

  1. איזה כייף. אני לגמרי מזדהה עם עניין הניקיון. קודם כל זה בגינה, וכבר יותר פשוט.
    הילדים שלך מקסימים. וגם את.

    השבמחק
  2. זה לא יאומן! יש לי תמונות שנתקלתי בהן שבוע שעבר של הילדים בני 2 ו4 בערך אצלנו בחצר עם התהליך בדיוק כמו שהראית כאן! קודם הם צובעים בקצה האצבעות, אח"כ עם כל היד, ובסוף התהליך כל הגוף צבוע!!חחח גדול!:-)

    השבמחק
  3. אני עוד זוכרת את שיעור "הגשת חומרים" של מלכה האס ב"אורנים". אצלה צבעי ידיים היו חובה (!!!) יומיומית בגן. היה לה מתכון עם קמח ואבקת צבע מאכל... וכל צבע ידיים שלא על פי המתכון שלה היה פסול! בכל אופן, הילדים חמודים כרגיל, לך יש סבלנות ויצירתיות. אחלה!

    השבמחק
  4. עדני, רציתי לספר על המתכון הזה. אני זוכרת את הסיפור, אבל בשום אופן לא הצלחתי להזכר בשם של מלכה האס, אז ויתרתי :-P
    חוצמזה אם לא תכניסי פרטים שלך תשארי אנונימית לנצח.

    השבמחק
  5. תודה ענבל ולימור, איזה כיף שמגיבים לי בבלוג.
    לימור, כנראה לא כל האמהות זוכות לראות את מלוא התהליך, רק אלה שיש להן חצר ומצליחות להתגבר על הפולניות :-)

    השבמחק
  6. לפני כ-45 שנה עבדתי כמטפלת בגן ילדים באחד הקבוצים בצפון והחוויה הזו שמורה בזכרוני. לא אחת הצטרפתי להנאה הזאת. ממליצה בחום לימים חמים יותר.

    השבמחק

רקע לבלוג

/