ואז נזכרתי שאני צריכה סינורים חדשים לילדים. הסינורים הקודמים שתפרתי ממגבות לא רק שהיו מכוערים להפליא, הם גם היו בלויים למדי.
פרשתי את המגבת על השולחן וגזרתי ממנה מלבן בגודל הרצוי פחות או יותר.

רק אחר כך התחלתי לחשוב מה אני בדיוק רוצה לעשות.נזכרתי שבקומונת תפירת בובות והכנת צעצועים נתקלתי פעם בגזרה של סינור, ואכן מצאתי אותה שם בקישורים. הגזרה שם מתאימה לתינוקות, והילדים שלי כבר לא ממש עונים להגדרה הזאת. אז הדפסתי את הגזרה והגדלתי אותה "לפי העין". הצמדתי למגבת וגזרתי.

אחר כך תפרתי את השוליים הגזורים בתפר זיגזג (חלק מהשוליים היו עם המכפלת המקורית של המגבת). בדיעבד היה כדאי לעשות תפר רחב יותר וצפוף יותר. את התפר הזה עשיתי פחות או יותר לפי שמיעה :-P, כי ממש לא הצלחתי לראות אותו.

אחר כך עשיתי בתחתית קיפול גדול שיצר כיס, הוספתי סרטים וכפתורים. בשלב הזה נגמרו הבטריות במצלמה, כך שאת המוצר הסופי צילמתי רק אחרי הרבה זמן, כשהסינורים כבר עברו כמה כביסות, ולסינור הספציפי הזה לא היתה מזיקה כביסה נוספת. (כדאי להגדיל את התמונה כדי לראות אותה חדה יותר)

הכיס התגלה כמשהו שימושי מאוד. הוא לא רק עוצר את האוכל שנופל, הוא גם מייצב את הסינור בדומה למכפלת של וילון.
כשגמרתי סופסוף לתפור, הראיתי לבעלי בגאווה את הסינורים. הוא הסתכל, התלהב אבל שאל "לא חבל לבזבז כזה מאמץ על בד ישן ובלוי?".
בהתחלה ניסיתי להסביר לו בפולנית :-P אבל אחרי שנים שלושה משפטים הבנתי שהוא צודק. ניגשתי לארון, שלפתי מגבת רחצה גדולה שכמעט ולא השתמשתי בה, קיפלתי לשלוש וגזרתי. הפעם ציפתי סרטי סאטן, גם הם הוסרו מבגדי ילדים. רק שעוד לא ידעתי שצריך לצרוב את הסטן והסתפקתי במריחת דבק על השוליים (מה שהתברר כצעד לא יעיל :-().


הסינורים הישנים הושלכו אחר כבוד לפח, וחמשת הסינורים החדשים משמשים אותנו ברצף. סרטי הסאטן הירוקים, אפעס, התפוררו קצת. תפרי הזיגזג של הסינורים הירוקים פה ושם התרופפו. אבל את ההצלחה הזאת אי אפשר להכחיש.
טוב זה הכי יצירתי ששמעתי! מי חשב על שימוש כזה בשביל מגבות - אליפות
השבמחק