עם אוכל כן משחקים

הרעיון היה בעצם של ניצן. כשמילאתי את צנצנת הסוכר זרקתי את השקית הריקה לסל המחזור. ניצן ביקשה שאתן לה את השקית הריקה כדי שתוכל לשחק איתה במטבחון שלה. אמרתי שאנסה להכין לה מהשקית הריקה שקית קטנה יותר. ניצן, כמובן, לא חיכתה לי ולקחה את השקית הריקה למשחקים. ליבי הפולני נחמץ בקרבי, למרות שהפסיכולוגים בטח יגידו שמשחקי דמיון זה נהדר, ושלילדה לא מפריע שהיא משחקת בשקית נייר שהיתה בדרך לזבל.

בצאת שבת נכנסנו למטבח, לקחנו מסל המחזור שקיות סוכר, חתיכת קרטון ודבק והכנו שקית סוכר למשחק. הנה השקית ליד אחותה הגדולה המקורית. (הדרכה לשקית מופיעה לחוד).

אם תסתכלו פנימה, אפשר לראות שם סוכר אמיתי.

תוך כדי עבודה ניצן חשבה ואמרה שאם תהיה לנו שקית ריקה של קמח, אני אוכל להכין לה שקית קמח למשחק ויהיה לה כל מה שצריך כדי לאפות עוגה. לא גאון הילדה?
הלכתי לסל המיחזור, וראה זה פלא, היתה שם גם שקית קמח ריקה. כך ניצבו להן שתי שקיות סוכר ושתי שקיות קמח.

בסל המחזור היו גם ניירות של שוקולד. התלבטתי אם להשתמש בהם כי הם היו מקומטים למדי, אבל ניצן התנדבה לגהץ אותם.

על הדרך הכנתי גם שקית קטנה של שוקולית ועוגת שוקולד צ'יפס.

והנה כל המצרכים יחד בעגלת הקניות.