יום רביעי, 28 ביולי 2010

חויצה שי גוישים

או בשפת מבוגרים- חולצה של גולשים.
הרשומה הזאת מוקדשת לכל המנויות והעוקבות, לותיקות ובעיקר לחדשות, שבזכותן הזזתי את המקלדת וכתבתי את הרשומה.


באמצע החורף האחרון נועם התחיל להפגין את טעמו היחודי בבגדים ואת דעתנותו, שלא לאמר עקשנותו. הוא הטיל ווטו על חולצות הפוטר או כל סריג חם אחר. כל החורף הוא הסתובב בבגדי גוף קצרי שרוולים ובמכנסי פוטר. בימים קרים במיוחד הוא הסכים ללבוש חולצת פוטר עם שרוולים מקופלים "חולצה לא מורידה" כהגדרתו. כמובן שסרט נינג'ה על המצח, כפפה ומקל הם חלק מההופעה.
 כשהקיץ הגיע שמחתי, ארון הבגדים היה מלא חולצות לא מורידות ומכנסים קצרים בכל מיני אורכים. אבל נועם בשלו. בקיץ גם שרוולים קצרים מפריעים לו. היו כמה ימים של ויכוחים מרים ובכי עד שגילינו בתחתית ערימת החולצות כמה גופיות מעפנות שנקנו פעם בסופר שחוץ מיתרונן הגדול כחסרות שרוולים יש עליהן הדפס של גולש. גם מכנסים עם הדפס של פסים זכו לתואר "מכנסים של גולשים" בשל דמיונם למצנחי הגלישה שממלאים את החופים של קרית ים.
לפעמים בבקרים מוצלחים במיוחד הוא מוכן ללבוש גם משהו אחר. אבל את גופיות הגולשים האלה הוא טחן עד שבא לי לצרוח.
 אז החלטתי שאם הוא מתעקש על חויצה-שי-גוישים, אני אהפוך לו כמה חולצות לחויצה-שי-גוישים.
הבלוגים בחו"ל מלאים בהדרכות להדפס בעזרת נייר פריזר. רק שאצלנו בסופר אין נייר כזה. עד שבאה maybesure עם הברקה. במקום נייר פריזר אפשר להשתמש באריזה של חבילת ניירות A4. אריזות כאלה יש לי בשפע, מורה או לא?
בשבוע שעבר התיישבתי והתחלתי לעבוד. שלפתי מהארון שתי חולצות שנועם סרב ללבוש בכל תוקף. גזרתי מהן את השרוולים. אחר כך הדפסתי צללית של גולש על נייר ואת הנייר הנחתי על נייר האריזה. בעזרת סכין חיתוך חתכתי את דמות הגולש. זאת הפעם הראשונה שאני משתמשת בסכין חיתוך או בכלל חותכת כזה דבר. נכון שהקו לא היה חלק כמו אצל סקראפריות מומחיות, אבל זה היה נורא פשוט וקל.
כמו בבייגלה מוצלח נוצרו לי גם דמות וגם חור של הדמות. כך קיבלתי 2 שבלונות להדפסה. כל אחת מהן הונחה על חולצה אחת. על השבלונות הנחתי נייר אפיה וגיהצתי קלות בחום נמוך. נייר האריזה נדבק לחולצות.
את החור צבעתי עם מכחול וצבע אקרילי שחור שנקנה לא מזמן בשוק הפשפשים. סביב הדמות הגזורה תופפתי בעזרת מכחול עם מעט צבע עליו.
 בנתיים נועם מצא את השרוולים הגזורים, וכיאה לחובב אביזרים הוא לבש אותם על רגליו. הוא הסתובב איתם כל הערב וגם הלך איתם לישון, כשהוא לא מפסיק להתלונן שזה גדול ונופל.

הצבע התיבש תוך כמה דקות. ליתר בטחון הנחתי עליו נייר אפיה וגיהצתי. כשהנייר התקרר הסרתי אותו בזהירות מבלי לקרוע את השבלונות. קיבלתי שתי חולצות של גולשים. הצבע השחור, כך הסתבר, היה שחור עם נצנצים, מה שסחט התפעלות כנה מניצן.
אז התבררה לי עובדה מפתיעה, אפשר להשתמש שוב באותן שבלונות. מיד נשלפו שתי חולצות נוספות מהארון. רמי הציע שהפעם לא אגזור את השרוולים (הוא היה די מזועזע מהרעיון שגזרתי  ולא עשיתי שום עיבוד לגזירה).
חולצה אחת נצבעה בזהב והשניה בכחול וכסף. התמונה לא מוצלחת, גולש הזהב יצא פשוט מושלם. 
 הדבר הראשון שנועם ביקש למחרת בבוקר היה שאתקן לו את הברכים שלt יפלו. זה אחרי שבאמצע הלילה הוא התעורר ובכה שהם נפלו לו מהרגלים. הוא לא נח ולא שקט עד שתפרתי להם גומי והוא הלך איתם כל השבוע.
הדבר השני שביקש היתה חויצה-שי-גולשים-עם-נצנצים. בשמחה וגאוה הגשתי לו את החולצה, אבל למרבה הצער התברר שהסמלים הרקומים שורטים אותו והוא הסיר את החולצה. אני עוד מתלבטת אם לתפור מתחת לסמלים טלאי טריקו, כי נועם מידי פעם מבקש ללבוש אותה, אבל נרתע ברגע שהוא לובש אותה.

החולצה האדומה נלבשה בשמחה, וכך הצלחתי להשמיש 3 חולצות מערימת החולצות המבוישות שבארון. 
עדכון: תפרתי שני טלאים מתחת לסמלים הרקומים ונועם מאושר שהוא יכול ללבוש את הגולש עם הנצנצים. הללויה.


המשימה הבאה תהיה להדפיס דרקונים על התחתונים, ולסיים את פסטיבל היום-אני-רוצה-תחתונים-שחורים-עם-דרקון שנחוג אצלנו כמה פעמים בשבוע.

בתיה

יום ראשון, 18 ביולי 2010

ציור על מדרכות

השבוע הילדים ראו את הסרט מרי פופינס עם הסצנה הידועה של ריקוד אל תוך ציורי המדרכות ואני חשבתי בפעם המי יודע כמה שהגיע הזמן להכין להם גירי ציור למדרכה. הבוקר ראיתי את הפוסט הזה שכולל יופי של מתכון לצבע נוזלי למדרכות בבלוג של Nikki . אם אתם כבר שם דפדפו אחורה, יש לה המון רעיונות חמודים איך להעסיק ילדים בחופשה.
המתכון יותר פשוט מפשוט, רבע כוס עמילן תירס (קורנפלור, לא אינסטנט), רבע כוס מים וצבעי מאכל.
קורנפלור מצאתי על המדף העליון במטבח, מזכרת מהימים שקיוויתי שזה מה שיגרום לנועם לישון כמה שעות רצופות בלילה. רק שזה היה קורנפלור אינסטנט, וזה לא נתן צבע מוצלח כל כך.
בחשתי, דיללתי, הוספתי עוד, חילקתי לכלים והוספתי צבע מאכל.
אמנם זה לא יצא לנו בדיוק כמו אצל ניקי, אבל העניק לכולנו (כן, כולל לי) כמעט שעה של הנאה ולכלוך.
לא קל לצייר על גרנוליט, ובשלב כלשהו הילדים שילבו כפיות עם מכחולים כדי לכסות שטח גדול יותר במהירות.
מיכלי הצבע התחילו להתרוקן.
מה שהכי מעניין זה  שהם הצליחו לא לצייר על עצמם. כנראה המרקם של הצבע לא הזמין התמרחות. ניצן, שקצת השפריצה צבע, התלכלכה מעט. אבל נועם, שבדרך כלל צובע את עצמו בלי הכרה, נשאר נקי עד סוף העבודה.
בסוף העבודה משטח הגרנוליט שלנו הפך צבעוני וצחקני. הצבעים השתלבו יפה עם כתם התכלת שכבר היה שם מצבע שנשפך.
גם עינבלית, מנהלת קומונת תפירת בובות והכנת צעצועים בתפוז ניסתה את המתכון הזה. למזלה היה לה קורנפלור רגיל, תראו איזה ציורים שווים יצאו לה.


שיהיה לכולנו קיץ קריר ונעים

בתיה

רקע לבלוג

/